שלחו לנו דוא"ל 04-9969010
ייצוג בעסקאות מקרקעין

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965

צליל דפני קנזי, עו"ד, 16.4.18

"לא תלך רכיל בעמיך" (ויקרא, י"ט, י"ז), כך נכתב עוד בימי קדם ובהמשך, חכמי המשפט העברי לדורותיהם כינו את לשון הרע כ"עוון גדול וגורם להורג נפשות רבות מישראל" (רמב"ם, הלכות דעות, פרק ז', הלכה א').

בעבר, ובטרם נחקק חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע" ו/או "החוק") הוסדרו דיני לשון הרע בפקודת הנזיקין (ככל שהדבר נוגע לדין האזרחי) ובדין הפלילי (ככל שהיו מבקשים להטיל על אדם חבות בפלילים בגין לשון הרע). בשנת 1965 נחקק חוק איסור לשון הרע, לשתי מטרות: האחת, לאחד את שני הדינים האזרחי והפלילי, ככל שהדבר נוגע ללשון הרע, לכדי חוק אחד והשניה, הייתה ליצור מנגנון יעיל וממשי יותר עבור מי שמבקש להטיל על חברו חבות אזרחית או פלילית בעניינים שעניינם, בהתאם להגדרה בחוק, לשון הרע.

ואולם, לא כל פרסום פוגעני מהווה לשון הרע.

מהי לשון הרע ומי יכול לתבוע בגין הוצאת דיבתו רעה?

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע שלשון הרע היא דבר שפרסומו עלול (כלומר, הפרסום בעל פוטנציאל):

1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

3. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו במשלח ידו או במקצוע;

4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

החוק מגדיר "אדם", גם כיחיד וגם כתאגיד, כלומר גם תאגיד יכול לתבוע בגין פרסום לשון הרע (סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע). ואולם, אם הפגיעה היא בציבור (לדוגמה: בני העדה מסוימת) או חבר בני אדם, מי שרשאי לתת את הסכמתו להגשת תובענה או להגיש את התובענה בשם הקבוצה הנפגעת הוא היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 4 לחוק). כמו כן, החוק מאפשר להגיש תובענה בגין לשון הרע גם במקרה שלשון הרע פורסמה לאחר מותו של אדם, במידה ומי שמבקש להגיש את התובענה הוא בן זוגו של המת, אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו (סעיף 5 לחוק).

מהו פרסום הנחשב לשון הרע?

ההגדרה של פרסום בחוק איסור לשון הרע היא רחבה ביותר. כך למשל, קובע החוק כי פרסום יכול שיעשה בין בעל-פה ובין בכתב, בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. ואולם – החוק אינו פוסל דרכי פרסום אחרות ולא מדובר ב"רשימה סגורה" (סעיף 3 לחוק).

החוק מבחין בין שני סוגי פרסומים (סעיף 3 לחוק): פרסום שאינו בכתב – פרסום שאינו בכתב נחשב לפרסום לשון הרע אם הגיע לאדם אחר זולת הנפגע, כלומר לצד שלישי; פרסום בכתב – פרסום בכתב נחשב לפרסום לשון הרע, גם אם רק היה עשוי, כלומר, היה לו פוטנציאל להגיע לאדם אחר זולת הנפגע.

מה יבחן בית המשפט כאשר מוגשת לפניו תביעת לפי חוק איסור לשון הרע:

כאמור, לא כל פרסום מהווה לשון הרע, שכן בנוסף לפרסום עצמו, חוק איסור לשון הרע מציב תנאי נוסף והוא כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע. כלומר, אם הפרסום נעשה בשוגג ו/או בתום לב, הוא לא ייחשב כלשון הרע ותעמוד למפרסם הגנת תום הלב שבסעיף 15 לחוק. הגנת תום הלב שבסעיף 15 לחוק מונה מקרים נוספים בהם לא ייחשב פרסום לשון הרע – לדוגמה כאשר הפרסום הוצג כ"דעה".

גם במצבים בהם כן הייתה למפרסם כוונה לפגוע, יש לבחון את הפרסום עצמו, כיוון שאם ישנה אמת בפרסום וקיים עניין לציבור בפרסום – הפרסום לא ייחשב לשון הרע ותעמוד למפרסם הגנת אמת דיברתי שבסעיף 14 לחוק. חשוב לציין, כי דיי למפרסם להוכיח שסבר שהאמרה היא אמת. אולם, יש לציין כי מפרסם המבקש לחסות תחת הגנת אמת דיברתי, הופך את נטל ההוכחה (החל על התובע במשפט אזרחי) ומעתה, על המפרסם (הנתבע) יהיה להוכיח כי דיבר אמת.

הסעדים שמעמיד חוק איסור לשון הרע לנפגע:

1. סנקציות כספיות – חוק איסור לשון הרע קובע כי לשון הרע מהווה עוולה אזרחית ומעמיד לנפגע סעדים כספיים: פיצוי ללא הוכחת נזק – הנפגע מלשון הרע אינו חייב להוכיח כי נגרם לו נזק בגין הפרסום הפוגע ובמצב כזה, קובע החוק כי בית המשפט רשאי להעמיד לנפגע פיצוי של עד 50,000 ₪ בגין כל פרסום. ואולם, אם הוכח כי לשון הרע נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט להעמיד לנפגע פיצוי של עד 100,000 ₪ בגין כל פרסום (סעיפים 7, 7א לחוק).

2. סנקציה פלילית – חוק איסור לשון הרע קובע כי לשון הרע מהווה עבירה, אשר דינה כשנה מאסר (סעיף 6 לחוק).

לסיכום,

לשון הרע היא פרסום פומבי כלפי אחר, אשר עלולה הייתה לפגוע או פגעה בשמו הטוב. בתי המשפט אינם ממהרים לפסוק פיצויים בגין לשון הרע, אולם ניתן לראות בשורה של פסקי דין כי בתי המשפט מגנים פגיעה אמתית בשמו של אדם. פומביות הפרסום הינו אלמנט חשוב מאוד וככל שהפרסום פומבי יותר (לדוגמה – פרסום ברשתות החברתיות, ראה מאמר בנושא), ועומד בדרישות הנוספות בחוק, בית המשפט יטה לקבל את התביעה. כמו כן, החוק אינו דורש נזק בפועל, אלא רק פוטנציאל לגרימת נזק.

* האמור אינו מהווה תחליף ייעוץ משפטי, ובכל מקרה מובהר כי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. לקבלת ייעוץ משפטי, מקצועי ואישי – ניתן לפנות למשרדנו.

לייעוץ ראשוני חינם השאר פרטים

לייעוץ ראשוני התקשר
השאר פרטים
לייעוץ ראשוני ללא עלות השאר פרטים