שלחו לנו דוא"ל 04-9969010
ייצוג בעסקאות מקרקעין

תיקון לחוק בתי המשפט (תובע טרדן)

צליל דפני קנזי, עו"ד, 11.6.18

וועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול את הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד לפיה בית המשפט יהיה רשאי להוציא "צו חוסם" כנגד תובעים המגישים באופן סידרתי תביעות סרק טורדניות.

לפי דברי ההסבר להצעת החוק, תובע סידרתי ייחשב מי שיוזם הליכי סרק, באופן שיטתי, נגד אותו בעל דין או נגד בעלי דין שונים. להלכים אלה, מכנה משותף במובן זה שהם אינם מגלים סיכויי הצלחה והם נעדרים עילה.

לא אחת מוגשות לפתחו של בית המשפט תביעות סרק. התנהלות זו מובילה להשקעת משאבים מיותרים מצד הנתבעים ומצד מערכת המשפט, אשר משאביה מוגבלים ממילא. כמו כן, התנהלות זו מובילה להוצאות כספיות ניכרות מהקופה הציבורית ולגריעה ממשאבי הציבור כולו, ואף לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט.

בעיית התובע הטרדן העסיקה שיטות משפט רבות, ובמהלך השנים נחקקו הסדרים חקיקתיים רבים המעניקים לבתי המשפט סמכות מפורשת למנוע גישה לערכאות מתובע טרדן. החלוצה בתחום הייתה אנגליה, שעוד במאה התשע עשרה חוקקה את ה-Vexatious Actions 1986 ואחריה פסעו מדינות רבות (סקוטלנד, צפון אירלנד, אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה ועוד) והסדירו בחקיקה אמצעי ריסון שנועד לסייע לביתי המשפט עם התובע הטרדן.

בשנת 2006, קרא בית המשפט העליון בפסיקתו למחוקק להסדיר סוגיה זו אף בדין הישראלי:

"ייתכן וראוי הוא לשקול אם לא הגיעה העת כי יקבע גן בישראל הסדר שיאפשר בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, הוצאת צו חוסם כנגד בעל דין טרדן ועל פיו הגשת הליכים נוספים תחייב רשות של בית המשפט, וזאת בדומה להסדרים המוכרים בדין השוואתי עליהם עמדנו (פסקאות 11-12 שלעיל). כמובן, שכל הסדר מעין זה – כי יעשה – יהיה חייב להיעשות בשים לב למעמד החשוב ואף החוקתי של זכות הגישה לערכאות." (בשג"צ 4748/06 שלמה שקד נ' תפוחי, ניתן ביום 2.6.06)

ודוק: הגבלת הגישה לערכאות פוגעת לכאורה בזכותו של אדם, אשר הוכרה בפסיקה כזכות יסודית כחלק מהזכויות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לפנות לערכאות לקבלת סעד מבית המשפט. יחד עם זאת, זכות הגישה לערכאות איננה זכות בלתי מוגבלת. שימוש לרעה בזכות פוגע בזכות הגישה לערכאות של מתדיינים אחרים ומכבידה לשווא על מערכת בתי המשפט.

בשל עליונותן של זכויות היסוד בכלל וזכות הגישה לערכאות בפרט אותה מבקש הצו החוסם להגביל, הצעת החוק מציעה להגביל את זכות זו באמצעות הצו החוסם, באופן מידתי ותוך שקילת מכלול השיקולים:

1. הסמכות להוצאת הצו החוסם תתחלק באופן מידתי: אם ניתן הצו על ידי בית המשפט העליון, הוא יחסום את התובע הטרדן מלהגיש הליכים בפני כל הערכאות. אם ניתן הצו בידי בית המשפט המחוזי, הוא יחסום את התובע הטרדן מלהגיש תביעות במחוז של בית המשפט שנתן את הצו. אם הצו ניתן בידי בית המשפט השלום, הוא יחסום את התובע מלהגיש תביעות רק באותו בית משפט.

2. הסמכות שתינתן להנהלת בתי המשפט להגיש את הבקשה לצו חוסם תינתן בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה ואם הבקשה לקבלת הצו הוגשה על ידי בעל דין הוא יצטרך להוכיח כי הוגשו נגדו על ידי אותו בעל דין טרדן לפחות שלושה הליכים שנדחו.

3. מתן הצו ייבחן על רקע עברו של אותו תובע טרדן שכנגדו הוא מבוקש, תוך שקילת מידת הפגיעה הצפויה בזכות הגישה לערכאות של בעל הדין אל מול הפגיעה שתיגרם לבעלי הדין שכנגד ולכלל הציבור אילולא יינתן הצו.

4. הצו יהיה ניתן להסרה, על ידי מתן זכות טיעון לתובע הטרדן לשכנע את בית המשפט, בכל פעם מחדש, כי ההליך אותו הוא מבקש להגיש מגלה עילה מוצדקת.

5. תוקפו של הצו החוסם יהיה לתקופה שייקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנתיים, ובית המשפט יהיה רשאי להאריך את התקופה מפעם לפעם, כך שהתקופה המצטברת לא תעלה על חמש שנים.

הערכתי נתונה לשרה שקד, אשר מקדמת הצעת חוק בעלת חשיבות מכרעת כמו זו אשר נודעה, בסופו של דבר, להטיב עם הציבור כולו ולמנוע עומס מיותר על מערכת המשפט כולה.

מצורפים: הצעת חוק: חוק בתי המשפט (תיקון מס' ____) (תובע טרדן), התשע"ח-2018.

* האמור אינו מהווה תחליף ייעוץ משפטי, ובכל מקרה מובהר כי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. לקבלת ייעוץ משפטי, מקצועי ואישי – ניתן לפנות למשרדנו.

לייעוץ ראשוני חינם השאר פרטים

לייעוץ ראשוני התקשר
השאר פרטים
לייעוץ ראשוני ללא עלות השאר פרטים