חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה") מאפשר לבני זוג לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר, כלומר, צוואות הדדיות.

עריכת צוואה הדדית מאפשר לבני הזוג להורות כי לאחר פטירתו של אחד מהם, כל עזבונו של הנפטר יעבור לבן הזוג הנותר בחיים, ורק לאחר פטירתם של שני בני הזוג, יעבור הרכוש ליורשיהם. הוראה זו עשויה לפתור בעיות רבות. לדוגמא: לפי דיני הירושה, במצב בו לא נערכה צוואה, יעבור חצי מרכושו של בן הזוג הנפטר לילדים. כך, עלול להיווצר מצב שבן הזוג הנותר בחיים חולק את הזכויות בדירת המגורים (למשל) עם הילדים. במצבים מסוימים, עשויים הילדים לפנות לבית המשפט בבקשה לפרק את השיתוף בדירה ולמכור אותה על מנת לממש את חלקם. במצב כזה, כאשר לבן הזוג הנותר בחיים אין דיי כסף לרכוש את חלקם של הילדים, בית המשפט עלול להורות על מכירת הדירה בשוק החופשי ובן הזוג הנותר בחיים עלול למצוא את עצמו ללא מקום מגורים. עריכת צוואה הדדית עשויה לפטור סוגיה זו.

החל משנת 2005, ההוראות בחוק הירושה המתייחסות לצוואה הדדית מגבילות את האפשרות של בני הזוג לשנות את צוואתם בעתיד. ההגבלה בשינוי הצוואה מהווה יתרון וחיסרון בו זמנית: יתרון – בני הזוג יכולים להיות רגועים ובטוחים, כי לאחר פטירתם, לא יוכל בן הזוג הנותר בחיים לשנות את הוראות הצוואה בניגוד לרצונם. חיסרון – בן הזוג הנותר בחיים לא יוכל לשנות את הצוואה, גם אם השינוי הכרחי וסביר שבן הזוג היה מסכים לו אילו היה בחיים, אלא באמצעות הסתלקות מחלקו בעיזבון.

משרדנו מתמחה בעריכת צוואות הדדיות, צופות פני עתיד.

נשמח לעמוד לשירותכם.

למידע נוסף, קראו את המאמר בנושא צוואות הדדיות.